בדרך לשליטה מרכזית: מטבעות דיגיטליים ומתקפות סייבר  

סקירת ההתפתחויות האחרונות במערכה העולמית על התודעה וחופש הפרט

cbdc - we say no

האיחוד האירופי / מתקדמים לעבר CBDC

בחודש שעבר הועלה לרשת סרטון מתיחה של פודקסטרים בשם וואן ולקסוס שהתחזו לוולדימיר זלנסקי, נשיא אוקראינה, והפילו בפח את כריסטין לגארד, נשיאת הבנק המרכזי האירופי (ECB). בסרטון משתפת לגארד בנדיבות עם לא–זלנסקי מידע הנוגע לתוכניות האיחוד האירופי בנושא המטבע הדיגיטלי; היא מאשרת שבכוונתם לאשר את פרויקט האירו הדיגיטלי מטעם הבנק המרכזי (CBDC); תאריך ההחלטה הסופי הוא אוקטובר 2023, והם נערכים לקראתו.

כריסטין לגארד, נשיאת הבנק המרכזי האירופי: חשבה שהיא משוחחת עם זלנסקי

“תהיה שליטה”

  לגארד ממשיכה וחושפת שמטרת המטבע הדיגיטלי החדש היא אכן ליישם שליטה: לשלוט בתשלומים שאנשים יכולים לבצע.

״זלנסקי״ דן עם לגארד על תגובת הנגד של אזרחי אירופה בנוגע להחדרת האירו הדיגיטלי, ומוסיף כי “הבעיה היא שהם לא רוצים להיות נשלטים” על ידי CBDC ולגארד עונה לו ומודה, “תהיה שליטה, אתה צודק. אנחנו שוקלים אפשרות שבה על כל סכום שהוא בסביבות 300–400 אירו יכול להיות לנו מנגנון שיש בו אפס שליטה”.

“עם זאת”, היא אומרת, “זה יכול להיות מסוכן, שכן עסקאות קטנות מאוד, אנונימיות לחלוטין, יכולות לממן התקפות טרור כמו שראינו לפני עשר שנים בצרפת״.

טיעון נוסף של לגארד בעד ה–CBDC, הוא שהם לא רוצים שאירופה תהיה תלויה ב”מטבע של מדינה לא ידידותית”, כגון המטבע הסיני או הרוסי או “במטבע ידידותי שמפעילה אותו ישות ארגונית פרטית כמו מטא (פייסבוק) או גוגל” שיכולה “להשתלט על הריבונות של אירופה”.

נשמע שהמושכים בחוטים כבר הצדיקו לעצמם את השקת האירו הדיגיטלי, וכעת הם עסוקים בחיזוק הלובי שלהם, כדי להכשיר את השרץ ולגייס את כל התמיכה הנדרשת עד אוקטובר הקרוב. פרט מעניין נוסף הוא ש במשפט שהתנהל נגדה בצרפת בשנת 2016, כריסטין לגארד נמצאה אשמה בשימוש פסול בכספי ציבור מפני שאישרה תשלום מסיבי מכספם של משלמי המיסים לאיש העסקים הצרפתי השנוי במחלוקת ברנרד טפי, כשהיתה שרת האוצר בממשלת סרקוזי, אך במפתיע ניצלה מעונש מאסר ולא הוטל עליה כל קנס או עונש, אף על פי שנמצאה אשמה.

ארה״ב / התנגדות ל–CBDC ומחיקת קריפטו וביטקוין

  הצגת המטבע הדיגיטלי של הבנקים המרכזיים מתקדמת  במקביל ובמהירות יחסית בעוד מדינות בעולם. מושלת דרום דקוטה, קריסטי נואם, הטילה לאחרונה וטו על הצעת חוק שהגיעה לשולחנה, שמוציאה מחוץ לחוק מטבעות קריפטו וביטקוין, ובמקביל סוללת את הדרך להשקת ה–CBDC – המטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי. נואם מספרת בריאיון לפוקס ניוז כי היא וצוותה קראו את הצעת החוק הארוכה במלואה והבינו שמשמעותה היא שלילת האוטונומיה של אזרחי המדינה לבחור את הדרך שבה ישתמשו בכסף שלהם, ולכן הטילו עליה וטו, כדי להמשיך לכבד את זכויות האזרח ואת החוקה האמריקאית, מעל לכל חוק או רשות ממסדית אחרת. נואם הדגישה שתפקידה הוא להגן על האזרחים – משפט שאינו שכיח במחוזותינו בימים אלה. 

גם מושל פלורידה, רון דה סנטיס, וכן המועמד החדש לנשיאות ארה״ב, רוברט קנדי ג׳וניור, יצאו לאחרונה בהודעות פומביות נגד יוזמת השקת ה–CBDC, עבור אזרחי פלורידה ובארה״ב בהתאמה.

ישראל / משתפת בתרחישים להשקת CBDC

  בישראל יצאה לפני כמה ימים הודעה לעיתונות של בנק ישראל המתארת את התרחישים האפשריים, שאם יתקיימו, יביאו להחלטה על השקת השקל הדיגיטלי של הבנק המרכזי, ועדכנה את הציבור שוועדת ההיגוי דואגת למוכנות ולהיערכות של בנק ישראל לקידום את הנפקת השקל הדיגיטלי אם, כאמור, אכן יתממשו התרחישים שיובילו לכך.

ההודעה של בנק ישראל: מכינים את הקרקע לשקל דגיטלי

במילים אחרות, בנק ישראל מכין אותנו, הציבור, לכך שהנפקת השקל הדיגיטלי היא עניין של זמן לאור ההתפתחויות העולמיות בתחום. בהודעה נפרסות בפנינו הסיבות להקדמת ההנפקה ולהאצתה:

1. הנפקת CBDC על ידי מדינות אחרות.

2. סביר כי השימוש במזומן כאמצעי תשלום יצטמצם בעתיד, עם השימוש המתרחב באפליקציות התשלום ובאמצעי התשלום האלקטרוניים בכלל. 

3. הרחבת התשלום במטבע יציב (כמו קריפטו או ביטקוין – א.פ) או באמצעי תשלום פרטי אחר (כלומר שאינו שקל דיגיטלי) עלולה לפגוע במערך התשלומים. 

4. הנפקה של מטבע דיגיטלי על ידי הבנק המרכזי תתמוך בתחרות במערך התשלומים ובמערכת הפיננסית בעידן הדיגיטלי.

5. ייתכן שבעתיד יתברר כי הנפקה של שקל דיגיטלי תהיה מוצדקת, כיוון שהוא יוכל לשמש כפלטפורמה יעילה ובטוחה לשימושים טכנולוגים מתקדמים.

המסמך הרשמי המלווה את ההודעה לעיתונות מרחיב על תרחישים אלה, אך אינו נוגע כלל בפגיעה האפשרית הטמונה במערכת המטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי בזכויות האזרח, כמו פגיעה בפרטיות, צמצום האוטונומיה האזרחית והגברת השליטה באזרחים. ההתייחסות היחידה במסמך לסיכון כלשהו, נוגעת לפגיעה במערכת הבנקאית הישראלית.

אוסטרליה ובריטניה / ביטול המזומן

  בחודש שעבר דיווחנו ב״בראשית״ שבנק ANZ, השני בגודלו באוסטרליה, מפסיק את משיכת המזומנים מסניפיו ומסיר כספומטים מכל רחבי אוסטרליה, במסגרת המעבר למודל של חברה ללא מזומנים (Cashless Society). גם בריטניה האיצה בשנים האחרונות את מודל ה–Cashless; בתי עסק רבים בבירה לונדון כבר אינם מקבלים מזומן. אזרחים רבים התרגלו לכך ומשלמים בכרטיסי אשראי, בגוגל פיי או באפל פיי, בעוד גם אמצעים ביומטריים לתשלום הופכים למציאות.

ברגע שיושק באוסטרליה או באנגלייה מטבע מרכזי – CBDC – הכל יתחבר מצוין, ותוכל להתממש ״תאוריית הקונספירציה״ המתארת מערכת שליטה ממשלתית ריכוזית על כל תחומי החיים: כסף, בריאות, צמצום פליטות, דירוג חברתי, טיסות, תחבורה ועוד…

סטטוס עולמי והסכנות ב–CBDC

  נכון להיום, 11 מדינות השיקו מטבע דיגיטלי; כל מדינות ה–G7 נמצאות בשלב פיתוח של מטבע כזה ו–18 ממדינות ה–G20 נמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים של CBDC.

חשוב להזכיר את הסכנות הטמונות במטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי – מפגיעה בפרטיות ועד צמצום החופש להשתמש בכסף. שיטת ה–CBDC מאפשרת מעקב וניטור מלא על כל פעולה כספית, וכן הגבלה ושליטה על השימוש בכסף, הודות ליכולת לתכנת ולתחום את זמן השימוש בו: לדוגמה, אם תדלקת את רכבך הפרטי מעל המכסה השבועית המותרת, דהיינו ״זיהמת״ את הסביבה מעל המידה המותרת, תיסגר לך האופציה לרכוש עוד דלק בשבוע זה; אם צרכת יותר בשר מן המכסה המותרת, לא תוכל החודש לרכוש עוד בשר. בהמשך הדרך, אם נצפית מפגין נגד השלטון או משתף תכנים שיש בהם ביקורת על הממסד, יוכל האח הגדול להגביל או לסגור לחלוטין את הגישה שלך לכסף, כפי שכבר הדגימה ממשלת קנדה בשנת 2022 בעת שיירות החירות במדינה. השיטה ברורה – שליטה ברמת המיקרו על כל פעולה בחיינו, כפי שכבר הסביר זאת באוקטובר 2020 אגוסטין קרסטנס, מנכ”ל הבנק להסדרים בינלאומיים (BIS): “עם CBDCs, תהיה לבנקים המרכזיים שליטה מוחלטת על הכללים ועל התקנות שיקבעו את השימוש ואת המימוש של שיטה זו, את האחריות להפעלתה, וכן תהיה להם גם היכולת הטכנולוגית לאכוף אותה”.

הבעיה המרכזית הניצבת לפנינו היא חוסר המודעות של הציבור לסכנות אלו, והסללה ברורה אל עבר אימוץ השיטה, בלי להבין את התמונה המלאה. כשכבר תושק השיטה וכל המערכות שלה – יהיה מאוחר מדי – לאזרחים כבר לא תהיה יכולת משמעותית להתנגד לה. 

האם מתקפות הסייבר הבאות מכינות את הקרקע ל–CBDC?

וויטני ווב, סופרת ועיתונאית חוקרת המתמחה בפרשת אפשטיין, שיתפה בריאיון אצל נטלי ברונל, פודקסטרית בעולם הביטקוין, את הבחנתה על ה״ציד״ של הקריפטו והביטקוין שעורכות ממשלות העולם ועל השחרת המוניטין שלהם, כהכנה למטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC).

ווב מביאה טענה ידועה מבית הנשיא ביידן הגורסת ש״ערך הביטקוין הוא המניע המרכזי לפשעי סייבר״. לטענה זו אין הוכחות. הבסיס לה נמצא במסמך מדיניות של הפורום הכלכלי העולמי המציג את תעשיית הקריפטו כאיום, ולכן שואף להשיג אינטרנט מנוטר ונשלט לחלוטין ומערכת פיננסית מנוטרת במלואה. מטרתם המרכזית היא מחיקת פרטיות פיננסית לטובת מימוש ואימוץ מערכת של CBDC, אומרת ווב.

וויטני ווב: “כל מה שצריך זו מתקפת סייבר משמעותית אחת”

במקביל, דוחף הפורום הכלכלי לקשר את המערכת הפיננסית לתעודת זהות דיגיטלית. אפשר לראות את זה קורה במדינות שונות בעולם; עוד בתקופת אובמה הונפק בארה״ב ״רישיון נהיגה דיגיטלי״; באיחוד האירופי, בבריטניה ובאוסטרליה מואצת בשנתיים האחרונות, מאז הקורונה, היוזמה לתעודת זהות דיגיטלית. חשוב לזכור שזהו נושא יחסית חדש ורגיש כיוון, שבניגוד לנהוג בישראל, במדינות אלה לא היה נהוג עד היום להנפיק ולשאת בקביעות תעודת זהות, ואף לא להירשם בעזרתה לשירותים שונים. בישראל, כאמור, הנוהג קיים והמערכות כבר דיגיטליות – תעודת הזהות והדרכון הפכו בהדרגה ביומטריים והתיק הרפואי שלנו ממוחשב ודיגיטלי – בל נשכח עד כמה התגאה בנימין נתניהו בעובדה זו, שסייעה לו להשיג את העסקה עם חברת פייזר, לרכוש חיסוני קורונה ולהנגיש לחברה את כל המידע הדיגיטלי עלינו.

ווב גם מזכירה שחשוב להסתכל על הנושא מנקודת מבט רחבה יותר, ולהבין שלא רק המדינות מקדמות ויוזמות את הנפקת תעודות הזהות הדיגיטליות; זוהי גם מדיניות של קבוצת הסייבר של הפורום הכלכלי העולמי הנקראת ״שותפות הפורום הכלכלי העולמי נגד פשעי סייבר״ (WEF partnership against cyber crimes). בשותפות זו חברות לא רק רשויות הביון וממשלות ארה״ב ומדינות נוספות, אלא גם חברות השירותים הפיננסיים הגדולות בעולם, כדוגמת פייפאל ומסטרקארד, והבנקים הגדולים בעולם, כדוגמת בנק אוף אמריקה והבנק העולמי. מטרת הקבוצה היא להסיר לחלוטין את הפרטיות מהעולם הפיננסי הדיגיטלי. 

״צריך רק מתקפת סייבר משמעותית אחת כדי להבין שהפרטים האישיים של האזרחים בסכנה, כדי שיתחננו בפני הממשלה שתגן עליהם ברשת ותספק להם אינטרנט בטוח ומאובטח יותר”, אומרת ווב. כפתרון מושלם, ישלפו אז מדינות העולם את המטבע הדיגיטלי כמענה הבטוח שיציל את האזרחים החלשים ממתקפות סייבר עתידיות ויגיש להם אינטרנט ומערכת פיננסית ממשלתית מאובטחת. כאמור, חלק גדול מתרחיש האימים הזה בא לפגוע במטבעות הקריפטו והביטקוין המבוזרים שעליהם קשה לממשלות לשלוט, והם מאיימים עליהן ועל מערכות ה–CBDC הריכוזיות שלהן.

ג’ו ביידן: ״ערך הביטקוין הוא המניע המרכזי לפשעי סייבר״

אוסטרליה / מתקפות סייבר קשות

  בספטמבר 2022 התקיימה מתקפת סייבר חריגה על חברת התקשורת אופטוס האוסטרלית, שבהן דלפו לרשת פרטים אישיים של כעשרה מיליון אזרחים. חודש אחר מכן התרחשה תקיפת סייבר נוספת על חברת הביטוח מדיבנק פרייבט, ופרטיהם של כעשרה מיליון לקוחות דלפו לרשת. לפי דיווחי התקשורת המרכזית היתה זו מתקפת האקרים רוסיים.

כמתבקש, ההתקפה המלווה בתגובת פאניקה של התקשורת הובילה להצגת הפתרון של הממשלה. הנרטיב שקידמה התקשורת היה – המידע שלך והזהות הדיגיטלית שלך ברשת אינם מוגנים ובטוחים. יש להגן עליהם ולשים אותם בידיים של מבוגר אחראי׳. וכאילו היתה ערוכה לכך, מיד לאחר התקיפות העלתה ממשלת אוסטרליה הילוך בקמפיין לקידום השירות הממשלתי המאובטח והאפליקציה החדשה הנקראים myGov, הכוללים תעודת זהות דיגיטלית וארנק דיגיטלי, שלהם יכולות ביומטריות. ה״גארדיאן״ האנגלי דיווח: “ממשלת אוסטרליה תשתמש ב–myGov כדי לרכז אימות זהות דיגיטלית בעקבות מתקפות הסייבר ודליפת הנתונים״.

״מהלך זה להאצת אימוץ myGov ״הונע גם מחששות ביטחוניים, לאחר שחלק מסוכנויות הממשלה סומנו כמטרה להתקפות של תוכנות כופר ולניסיונות סחיטה”.

השר האוסטרלי ביל שורטן אמר ש”פלטפורמת myGov תגביל את הצורך של ארגונים ושל ספקים בודדים לאסוף ולאחסן נתונים אישיים” – במילים אחרות, נאפשר לממשלה לאסוף ולהחזיק בכל הדאטה ובמקורות השליטה של האזרחים. מה כבר יכול להשתבש?

האפליקציה האוסטרלית: תעודה דיגיטלית ביומטרית מרכזית.

בנובמבר 2022 דיווחה ממשלת אוסטרליה שסטטוס ההתחסנות לקורונה הוא חלק חשוב משירותו של myGov, שכן בעתיד, אם יחזרו ההגבלות, המידע בנושא יקל על חיי האזרחים המבקשים לטוס, להיכנס לבתי עסק וכו׳. עד למועד הדיווח הצטרפו לשירות כשני מיליון אוסטרליים, והקמפיין ממשיך ביתר שאת גם בימים אלה.

ישראל /  תקיפות סייבר כמקור לחרדה?

  בישראל נרשמו החודש כמה מתקפות סייבר שביצעו על הדיווחים האקרים איראנים. במסגרת מבצע #opisrael שמתקיים כל שנה סביב 7 באפריל. הם תקפו בנקים, את בנק הדואר, את חברת החשמל, את חברת מקורות ועוד מוסדות. ״כלכליסט״ וכלי תקשורת אחרים הכתירו את התקיפות כהצלחה, הדיווחים עליהן היו נרחבים ואף היסטריים. על אף תוצאות ההתקפות המינוריות והנזקים המעטים שגרמו, הצליחה התקשורת להכניס את הציבור הישראלי לחרדה. 

מתחילת השנה פורסמו בערוצי התקשורת אייטמים רבים על חרדת הציבור ועל הגורמים לה. פרט לחשש מתקיפות סייבר הציבור חרד גם מן המהפכה המשפטית, מריסוק יסודות הדמוקרטיה, מן הקיטוב והמצב הפוליטי, מפיגועים ומן המצב הבטחוני, מסופות ומרעידות אדמה, מרעמים וברקים ועוד. אם בעבר התרגלנו שהנושאים הם האייטמים, היום התקשורת מדווחת בהרחבה גם על החרדה מהם.   

העיסוק ההולך וגובר הזה בחרדת הציבור מדליק נורה אדומה ומעלה תהייה – האם יש כוונה תחילה בשימור מפלס חרדה גבוה, תוך עיסוק קבוע בנושאי החרדה והדאגה? ציבור חרד הוא ציבור שקל יותר להתל בו, להפחיד אותו ולגרום לו לציית. גם אם אדם לא חווה חרדה משמעותית או מסוימת, קל להזכיר לו שאנחנו חיים בעידן מפחיד תוך העלאת המודעות שלו לחרדות הציבור, וכך לעורר חרדה גם בו. 

ברזיל ואוסטרליה / רתימת אג׳נדת האקלים למודל הבנקאי

  במחקר שפורסם בשנת 2021 בכתב העת nature מעלים הכותבים את קונספט קצבת הפחמן האישית בהתאם לצריכה, וממליצים שרעיון זה יהיה “מדיניות חובה לאומית”, בייחוד במדינות מפותחות. יחידות פחמן “ינוכו מן התקציב האישי עם כל תשלום של דלק לתחבורה, לחימום ביתי וחשבונות החשמל”. כל מי שיעבור את ההגבלה ייאלץ לרכוש יחידות נוספות בשוק הפחמן האישי מאלה שיש להם עודף למכור”. העשירים יוכלו, כמובן, להרשות לעצמם בקלות את הקיזוזים, מה עוד שרבים מהם מושקעים ישירות במנגנוני המסחר שעליהם תתבסס התוכנית.

הכותבים מציינים כי ציות ההמונים לסגרים ולתקנות הקורונה סללה את הדרך לעריצות פולשנית נוספת, ולכן “אנשים עשויים להיות מוכנים יותר לקבל את המעקב ואת ההגבלות הקשורות לקצבת הפחמן האישית כדי להשיג אקלים בטוח יותר”.

במאמר האג’נדה הידוע לשמצה של הפורום הכלכלי העולמי שנקרא “הפחמן שלי”, הציע הפורום בספטמבר 2022 לעקוב אחר צריכת הפחמן האישית, ולהגדיר קצבאות פחמן.

האפליקציה שמודדת לתושבי אוסטרליה את “טביעת הרגל הפחמנית”

באוסטרליה צצות יוזמות בנקאיות חדשות הנוגעות לניטור פליטות פחמן לאזרחים דרך אפליקציות הבנקים. גם בברזיל נרשמת אותה מגמה: בבנק C6 הברזילאי קיים ניטור יום–יומי של פליטות הפחמן באפליקציית הבנק האישית של האזרחים. 

נשאלת השאלה – אם לא מתכוונים לנקוט אף פעולה, מדוע, אם כן, משקפים לאזרחים את המדדים האלה? 

הקישור שעושים מוסדות פיננסיים, ארגונים וחברות בין צריכה לבין פליטות פחמן הולך ומתנרמל, ומכין את הקרקע למגוון הגבלות על רכישות או על פעולות החורגות מ”קצבת הפחמן” של האזרח. שכן הפעולה המתבקשת להתמודדות עם משבר האקלים היא ניטור של השימוש בכסף – הגבלת שימוש – הגדרה ברורה של מה וכמה מותר לצרוך בטווח זמן מוגדר ומה אסור כלל לרכוש.

ארה״ב / אג׳נדת האקלים נכנסת לצלחת ולכיס בניו יורק

  עיריית ניו יורק התחייבה כי עד לשנת 2030 תפחית ב–33 אחוז את הפליטות הנובעות מצריכת מזון, כדי להילחם בשינויי האקלים. עם התחייבות זו השיקה העירייה שירות אינטרנטי ״עוקב צריכה״ שעוקב אחר צריכת משקי הבית בעיר. נתוני הצריכה הללו יפורסמו בדף האינטרנט המפרט את המעקב השנתי אחר מקורות פליטת פחמן בעיר. השירות יפרט את זיהום גזי החממה הכרוך בייצור ובצריכה של סחורות, כגון משקאות אלכוהוליים, ביגוד ופליטות הקשורות לשירותים מזהמים ביותר כמו טיסות, ואפילו שירותי בריאות.

בהתאם לכך, ב–17 באפריל 2023 הודיעה העיר ניו יורק על תוכניתה לנטר את “בחירות המזון” של תושבי ניו יורק באמצעות נתוני כרטיסי אשראי מרכישות בחנויות. בכך חוברת העיר ניו יורק לחברת אמריקן אקספרס ועוקבת אחר רכישות התושבים, כדי לחשב את טביעות הפחמן שלהם. לדברי ראש העיר אריק אדמס מעקב אחר בחירות המזון של תושבים הוא צעד לקראת “הפחתת פליטת ה–CO2” של תושבי ניו יורק.

“קל לדבר על פליטות שמגיעות מכלי רכב וכיצד הן משפיעות על טביעת הרגל הפחמנית שלנו”, אמר אדמס במסיבת עיתונאים, “אבל הגיע הזמן לדבר על בשר.” לדברי ראש העיר, 20% מפליטות גזי החממה בעיר מגיעות ממזון שצורכים משקי הבית. מזון מדורג כתורם השלישי בגודלו לפליטות פחמן, אחרי בניינים ותחבורה.

ראש עיריית ניו-יורק אריק אדמס: “מעקב צריכה”

הגיוני שתוכנית כזו תתבצע רק לאחר התייעצות עם תושבי ניו יורק, נכון? אחרי הכל, ראש עיריית ניו יורק אמור לשרת את תושבי ניו יורק, לא להפך. אבל המציאות המקוממת מלמדת שלא היתה כל התייעצות או “שיחה”.

אז את מי באמת משרת אריק אדמס, אם לא את תושבי ניו יורק? כדי לקדם יעדי אקלים הוא משרת בדרישתו לעקוב אחר צריכת מזון והוצאות אישיות אחרות את נותני החסות שלו. 

זוכרים את הסיסמה ״Build Back Better״ שזימרו כל הפוליטיקאים ואנשי המדיה כשופרות מסונכרנים היטב, מעט אחרי פרוץ משבר הקורונה? השאלה היא טוב יותר עבור מי.

מחברים את חתיכות הפאזל

  אפשר בהחלט לומר שאין קשר בין הדברים. שכל המתואר פה הוא בסך הכל תיאור של התפתחות טבעית בעולם הקדמה המודרני שבו אנו חיים, ושאין שום קשר בין הגזרות השונות של מתקפות הסייבר ההולכות וגוברות, להתרעות ולהפחדות מפניהן, למאמצי צירופם של אזרחים אל תוך מערכות ממשלתיות המשמשות כתשתית לאימות זהות דיגיטלי, לקידום הכסף דיגיטלי, לניטור פליטות פחמן, למעקבי צריכה ובשלב מאוחר יותר למערכות לדירוג חברתי – אם סין היא המודל.

אולם אפשר גם לצפות בכל הנקודות הללו ולמתוח ביניהן חוט מקשר. ננסה להרכיב את הפאזל:

1.         כבר בתקופת הקורונה ראינו את היעילות שברתימת חרדת הציבור לצייתנות. ללא ספק העלאת סף הפחד והחרדה של האזרחים מפני תקיפות סייבר עשויה לגרום להם להסכים להירשם לשירותים דיגיטליים מאובטחים יותר, לתעודות זהות דיגיטליות ואף ביומטריות – בתמורה ל״הגנה״ של הממשלה מפניהן. אולי זה קצת מזכיר את קונספט ה״פרוטקשן״ של המאפיה?

2. הפורום הכלכלי העולמי בעצמו מודה שהקורונה פתחה את הדלת לקבל את חדירת השלטון באמצעים קשוחים אל תוך חיינו, ותודות לכך אפשר כעת להחיל את אג׳נדת האקלים.

3. אם המטרה היא מעקב ושליטה מוגברת וריכוזיות בפעילות הפיננסית, אזי תשתית תעודת הזהות הדיגיטלית והבנקאות הדיגיטלית הן בסיס הכרחי; מעקבי צריכה בחסות האקלים מנרמלים חיים תחת שליטה ומשברי סייבר וחרדה מתמדת בהחלט מסייעים בזירוז תהליכים, בהקשחת חוקים ובמימוש מערכות ניטור מתקדמות.

כתבות שאולי יעניינו אותך

שלשלאות דיגיטליות

המטבע הדיגיטלי של בנקים מרכזיים (CBDC), שכל מדינות העולם שועטות לפתחו, הוא אבטיפוס אולטימטיבי של "האח הגדול". המנגנון העריצי הזה חותר לצמצם את השימוש בכסף מזומן, ולקשור את החירות הפיננסית של האזרח לחסדי הממשלה והממסד הבנקאי

המטבע הדיגיטלי של בנקים מרכזיים הוא אבטיפוס של “האח הגדול”, שחותר לצמצם את השימוש בכסף מזומן, ולקשור את החירות הפיננסית של האזרח לחסדי הממשלה והממסד הבנקאי. אפרת פניגזון

האיחוד האירופי מתקדם לעבר CBDC

צמד פודקסטארים שהתחזו לנשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי התקילו את כריסטין לגארד, נשיאת הבנק המרכזי האירופי, בשאלות לגבי האירו הדיגיטלי. לגארד: "תהיה שליטה"

צמד פודקסטארים שהתחזו לנשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי התקילו את כריסטין לגארד, נשיאת הבנק המרכזי האירופי, בשאלות לגבי האירו הדיגיטלי. לגארד: “תהיה שליטה”

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[login_fail_messaging]